רבי ישראל
מפולוצק
תלמידו של המגיד ממזריטש מקבוצת
מורי החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל
כשרונות ארגוניים, מקורבו של רבי מנחם מגדיל
מוויטבסק ועלה אתו לארץ ישראל בשנת תקל"ו. לרגל
מצבה החמרי הקשה של קבוצת העולים נאלץ לצאת
לחו"ל לאיסוף כספים ולשם קביעת מקורות הכנסה
קבועים עבור החסידים העולים. רבי ישראל הצליח
בשליחותו. ראשית דרכו היתה לקושטא ונתקבל בה
בכבוד ע"י נכבדי העדה, מכאן שלח ארצה סכום
הגון. מקושטא נסע לרוסיה על ידי תעמולה רחבה
בכתב ובעל פה הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר
של רבנים וגבאי צדקה חרוצים ובראשם צדיקים
מפורסמים בכל רחבי המדינה. ייסד והתקין "מעמדות"
מוסד צדקה קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ
ישראל. בדעתו היה לבסם את מפעלו בחו"ל ולחזור
לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר
ד' שבט בשנת תק"ת בעיר פאסטוב ונקבר שם על
יד קברו של רבי אברהם המלאך.
אגרת
מצפת משנת תקל"ח
אלהא
רבא שלמא רבא לרבתי עם שרים רוזנים וקצינים,
מלאים מצוות כרמונים לובשי צדק כשריונים
ואזוריהם עליהם חכמים שרי התורה הרבנים
המופלאים מפז מסולאים חסידי עליונים יועצי
ארץ גוברין ואמרכלין דק"ק וויטעפסק יע"ע ירבה
כבוד ביתם כל הון יקר ונעים דשנים ורעננים
יהיו בחכמה ובתבונה. ואבשר אותם שבאנו אל אה"ק
עה"ק צפת תובב"א אני ובני ביתי כולם מקטנם
ועד גדולם בתוך הבאים יותר משלש מאות נפשות
עם רבינו הגדול חסיד הקדוש ומפורסם מו"ה
מנחם מנדל נ"י, וכולם שלמים וקיימים בגוף
וממון כמעט לא נפקד מאתנו איש הנקרא בשם
ה, ואברך את ה' אשר יצר את האדם בחכמה, בתחלה
ברא מזונותיו והצטרכותו ואחר כך ברא אותה ואשר
איוה את המקום הזה למושב לנו ואשר הופיע
ברוב רחמיו וחסדיו ופקד את ארצו וחמל על נחלתו
אשר היה לבער אשר הללו אבותינו, כולם הלכו
ונדדו וישאר המקום מאין יושב חרב ושמם מבלי
בניה ועלה שם שמיר ושית ואנו ואבלו פתחיו. וכעת
הופיע שפע ברכה וחנינה שיולד גוי פעם א'
ומצאנו בה בתים הרבה גדולים וטובים מאין יושב,
כעת אנו מתפללין בבהכנ"ס בית יוסף ויש כאן
שלשה בהכנ"ס בנויים והרבה בהכנ"ס חרבים ועוד
בונים לנו בהכנ"ס חדש והתפלה היא במקום שיסד
האר"י ז"ל והיינו על קבר האר"י ז"ל ועל קברי קדושים
ז"ל והתפללנו על קברי נביאים תנאים ואמוראים,
וכמו חלב ודשן תשבע נפשי וכעת שפתי רננות
יהלל פי, מעט אשר טעמתי ויאירו עיני מכל הימים
אשר הייתי חי בחוץ לארץ הרבה זכיתי ומה
מאד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' אבל מגודל
שבר רעבון בתי העניים והאביונים ולא ילין
לבוקר אפילו מזון סעודה אחת לזאת הוכרחתי לנוד
מקיני להשמיע על השקלים. כי האיש הירא את דבר
ה' להמציא מזור ותרופה לקהל קודש צפת תובב"א
כי תם הכסף ולא נשאר בלתי אם גויתנו, כי
העניים אשר עברו חלוצים לפנינו המה היו
בעוכרנו בכל מדרך כף רגלנו כי מעיר קושטנדינא
והלאה חלו כולם עלינו בהכרח שלא בטובתנו והוצאנו
עליהם לאלפים בהוצאות הספינות וכופרי נפשות
ושכירות חמורים כל פרנסת ביתם, כי מי האיש
אשר לבו כלב הארי המוס ימוס בראותו עוללים
שאלו לחם ואין לאל ידו, ולולי ה' שהי' לנו בעוזרנו
לפי חשבון הנפשות והוצאת הספינה אליהם אם את
כל דמי האנשים יאסף להם ומצא להם, והנה עדי
בשחק נאמן עלי אבא שבשמים שלא רציתים ולא
החזקתים מעולם את אשר אין בידו להשיג לעלות
כי רובם לא הכירו כלל אותי כי אם ויעפילו לעלות
בהתלהבות לבם לעלות לאה"ק ושאר פניות אבל את
כל זה ראיתי ונתתי אל לבי כי מאת ה' היתה זאת
כמו כן אירע לאנשי מערב בהתועדם יחד כמו
שלשים נפשות ובאו כולם בברית יחד בפורים העבר
לילך לאה"ק וכן עשו ועלתה בידם שבאו גם כן בקיץ
העבר, אתנו יש מהם עניים עשירים חכמים וע"ה
ומעתה אין לנו עסק בנסתרות על מה היתה זאת מאת
ה' היתה זאת ובפרט מגודל חסדי השי"ת אשר נתן
בלב המלך והשרים להקל ולהגדיל חסדו עלינו לרומם
את בית מאויינו ולהעמיד חורבת צפת תובב"א
והטה חסדו בכל קהל העולים בתוקף עוז וחירות
גדול ליהודים ליתן מס כיד המלך לשכירת ספינות
העניים וגדולים מעשה אלהינה ומגודל שלום של
עה"ק צפת תובב"א אין להגיד. והנה המקום רחב
ידים ואפשר להתפרנס לכשיתיישב אבל אין
מכירין בלשון ומנהגי המדינה, גם כעת נמצאים
בהשוק מכל דבר אוכל להשיב נפש ושארי דברים
רק תבואה ביוקר מפני הרבה מלחמות שהיו והארבה
שהיה עד עתה. זה היום קוינו לו נגילה ונשמתה
בארץ חמדתנו חמדת הלבבות משוש הרעיונות הקדוש
בכל מיני קדושות וכל מיני פירות ושאר תענוגי
בני אדם וכל חשק המצוות התלויים בה.
עתה
באתי להודות לה' על העבר אשר על מי מנוחות נהלנו
ועברנו כל הימים והנהרות בשבעה ימים אשר
בדרך הטבע צריכים להתאחר שלש פעמים כהנה
וכהנה, ברוך ה' שהחיינו והגיענו ביום ה'
אלול תקלזיי"ן בשלום ולא נפקד מאתנו איש,
ואף אותה הספינה שנסעה למדינת קרים בעוה"ר
נשברה ואנשים בה מעט ואף גם מזה לא הניח
ידו הטוב מלהטיב אשר הציל מהשאת והשבר את
כל האנשים הידועים בשם, חוץ מדרך הטבע אשר חיו
מן האנשים גם המה באו משם לכאן וספרו לנו מגודל
חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה במצולה, אשר
לא ראה שום אדם ורב החובל והיתה רוח סערה
כמה ימים רבים, ובאותו פרק יותר משלשים
ספינות נטבעו על הים. ועל היבשה שבר גנות וכל
עץ רענן ופרץ מגדלים והיתה סכנת נפשות גם
על היבשה אבל על דרך הטבע אין שום סכנה כלל
למי שרוצה לנסוע ומצויים תמיד עוברים ושבים
כמעט כל פרסה היו נראים אלינו תמיד כמו עשרים
ספינות סביב הספינה שלנו והנה הים השחור
שקודם קושטא עליו עברנו פסקא פסקא בכמה
ספינות יש מהם ד' ימים או ז' ימים וב"ה שלא
ראינו שום סכנה ומיחש כלל בעולים רק אל המקום
אשר הי' שמה הרוח ללכת שם ילכו ואני אתנהלה
לאטי לרגל המלאכה ולרגל הילדים, וה' הצליח
את דרכי לעבור על הים השחור בשני מעת לעת
ועל הים הגדול כמעט שעברנו כולנו בספינה אחת
בשבעה ימים והמותר בט' ימים והנה נסעו מאנשי
עיר קושטא כמה מאות נפשות על קברי אבות ונתאחרו
כ"ה יום אעפ"כ לא היתה שום סכנה ומיחש כלל
והנה
על היבשה שלום על ישראל ב"ה מקום גאלאץ גם בכל
ארץ וואליחאי שהוא לערך שבוע אחד אין פוצה
פה ומצפצף וסכום הוצאות שערתי מן התחלות הימים
וכופר נפש בעכו ובצפת עה"ק ושכירת חמורים לרכוב
יצטרך לכל נפש בינוני שמונה אדומים כל זה
הודעתי נאמנה לכל אשר סיפק בידו לעשות לנסוע
הן בדמי עצמו או אחד מאחיו יגאלנו רק לדמים יארובו
שלא לזוז בדמים מועטים אשר כבר שגו בו עד הנה
אחינו בני ישראל העניים והאביונים רב ועצום
ממנו, ואי אפשר שיחזיקו המועטים את המרובים
בארץ ישראל בבאי הבית ודופקי הדלתות בכל יום
לתת להם לחם לפי הטף עולליו שאלו לחם ובבוקר
יאמרו מי יתן לנו ערב ובערב וכו' ואין להם מן
המוכן אף סעודה אחת ואנחנו נלאנו נשוא לזאת
נשלחנו כנשר קל מהרה אני ורעי המפורסם ובעז"ה
אשר נשאנו חן בעיני הגבירים והרמים והשרים
הגדולים והנגידים בעיר קושטא והי' רצונם לקבלנו
בסבר פנים יפות והיינו בבית כל הגדולים גם
בבית השר הגדול ר' ברוך אנאניו וגם בבית
הועד ומעמד כל השרים והחכמים בכבוד, ולא
נעשה כבוד כזה לשום שליח ונתנו לנו שלשת אלפים
אריות ושלחנו לעה"ק צפת ת"ו שני אלפים אריות
להפחה שמגיע לו מס זה בכל שנה ושנה והאלף לקחנו
ר"נ אריות לנו על הוצאות ושלחנו השאר לצפת ת"ו
להחיות לפי שעה אותם עד עת בוא דבר מהשלוחים,
והם אינם משתכרים אפילו פרוטה אחת כי גרים
אנחנו עדיין.
לכן
אחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים בני גומלי
חסדים הלא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו
ועל כל ישראל להתחזק ישיבת אה"ק היקר נא
בעיניכם נפש אחיכם האומללים נפש אישי ישראל
וצאן קדשים אשר הערו את נפשם למות והפקירו
עצמם בכל מיני הפקר, תחזקנה ידיכם והיו
לבני חיל קומו שרים משהו מגן. עורו והתעוררו
למצוה רבה כזו להחיות עם רב מישראל ולהאכילם
ולהשקם ולהלביש ערומים למען ישבו על אדמת
הקודש לעורר חסד עליון ולהתפלל עבור כלל ישראל,
הלא לכם עשר ידות בארץ החמדה על כן עושו
חושו לעשות מעמד ומצב לגבות נדרים ונדבות
לשלוח להם עוד בם נשמתם. הלא מעשי אבות ירשו
בנים בני אברהם יצחק ויעקב, ומי אשר נגעה יראת
ה' בלבו ראה להתאמץ בגוף וממון להחיש עזרת ישראל
לרחם על שארית ופליטת עמו היושבים ומחננים
עפרה ומתפללים ודורשים שלום ארץ חמדתנו
ובשלום כל ישראל מהרה יקבצו וינהרו יחדיו
לילך באור ה' לציון בית אלהי יעקב וזכות כל
הקדושים אשר בארץ תגן על הנודרים ומנדבים
וגם אנחנו יום ולילה אל ניתן דומי לו בחייכון
וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל דורש שלומכם
מאדון השלום לכם נאום ישראל במו"ה פרץ זצללה"ח
ליקוטי אמרים מכתב כ"ז
באין
מליץ יושר
באין
מליץ יושר מול מגיד פשע הפירוש, דחנה מ"ע של
תשובה לפי ענין החטא וכן ענין התיקון למשל
מי שחטא בשוגג תיקונו להרבות במעשה מצוות
כמ"ש חז"ל אם עשה חבילות עבירות יעשה חבילות
מצוות והגם שלא יהיו כל כך בכוונה כראוי הם
תיקון נגד החטא הנז' שנעשה נם כן בלי כוונה
ומי שחטא במזיד ובכוונה אז תיקונו לשוב מדרך
הרשע ואח"כ להרבות במצוות עפ"י כוונה הראויה
כעין החטא שעשה מקודם. אכן אם חלילה שלח
ידו על כל דבר פשע ברשעים אלו המורדים להכעיס
את יוצרם חלילה כמשקל הזה אינו כן במעשה המצוות
לכן אין תיקון במצוות נגד מעשה פשע כי לא שייך
לעשות כדוגמת החטא וז"ש הפייטן באין מליץ יושר
מול מגיד פשע דהיינו כשמקטרג בפשע אז אין
מליץ נגדו עבודת ישראל
לש"י מקוזניץ לראש השנה
ענוה
ויראה
מדות
ענוה ויראה המה לצדיק בחי' לבושין כמו שהמלבוש
פעמים הוא לובשו ולפעמים הוא פושטו מעליו
כן המדות האלה ענוה ויראה לפעמים כשצריך
להם הוא לובשם ומשמש בהם ולפעמים לפי השעה
הצריכה לכך הוא פושטם מעליו באר משה לרי'' משה אליקים בריעה ויגש
מכתבו
לרמ'מ מוויטבסק
ב"ה ערב
ר"ה תקכ"ז פאלוצק
אל כ"ק
רב חביבי איש אלקים מאד נורא בקי בכל בנגלה
ובנסתר מו"ה מנחם מנדל בהגאון מו"ה משה שיחי'
נצח
טהרת
ידיו הקדושים קבלתי ומוכן ומזומן אנכי לגשת
אל הקודש הקדשים על חג הסוכות הבע"ל לכ"ק
הרב המגיד אדוננו מו"ר שיחי', כי בטחוני
חזק בו שתהה על קנקנו ואך טוב נאמר כו'
אלה
דברי ידידו"ש מברכו ישראל מפאלוצק "התמים שנת ג חוברת ו'
מתוך
גלוי דעת בענין ארץ ישראל
ראה
ראינו את עני מקצת בני עמינו הממונים על קופת
ארה"ק ואין עני אלא מן הדעת שמחמת הסרון
הידיעה הם מתחסדים והפצים להרבות במצוות
ולעשות גמ"ח מקופת אה"ק והוא מצוה הבאה בעבירה
כי הוא איסור גמור ועוון פלילי הוא עפ"י
דין תוה"ק כמבואר בדרז"ל אפילו להלוות בשכר
אסור וכש"כ בחנם אפילו לבטוח גדול, הן לאחרים
הן להגבאים לעצמן אפילו למצוה רבה, כי המעות
הן כבר של חכמי אה"ק וכל היכא ברשותא דמרייהו
ואסור להוציאם שלא מדעתם ולפי שראינו גודל
המכשלה שיצא מהעם המתחסדים האלו שהן גרמא
בנזקין שבאו מקצת מעות לאיבוד לגמרי בשנה זו,
וגם על המותר עברו בבל תאחר שעי"ז נתאחרו
השלוחים להוליך המעות להחיות נפשות ולקיים
באה"ק אשר עיניהם כלות אליהם כל היום וכל
הלילה ונכנסו לפנים מגדרינו כי במקום שיש חילול
ה' אין חולקין כבוד לרב וגזרנו בגזירת עירי'
בגזירת נחש לרשות סיג לד"ת שמכאן והלאה
לא ירים איש את ידו להלוות מקופת אה"ק אפילו
פ"א הן לעצמו והן לאחרים והעובר על דברינו יחולו
עליו כל האלות שבתורת כהנים ובמשנה תורה וכל
הארורין שבתנ"ך ולטרקיה חויא דרבנן דלית
לי' אסותא ומי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה
הוא יפרע ממי שאינו עומד בדברו של מקום ב"ח
אשר שם בפי חז"ל ושומע לנו ישכן בטח ושאנן ויזכה
לעלות בקרוב לנוה שאנן.
ועוד
ראינו לגזור גזירה שוה לכל נפש מן המתנדבים
בעם ליתן דבר קצוב מדי שבוע בשבוע לקופת
אה"ק שיהיו זהירין וזריזין לפני כל רגל
ורגל לסלק כל מה שמגיע מהם עד רגל ההוא מהטעם
ההוא הידוע ע"פ חז"ל ד"ת הק' ומובטחים אנחנו
באנ"ש שיקיימו בעצמם אשרי הדור וכו' ולא יסורו
מדברינו אלה שהם לכבודו של הקב"ה אשר רצוננו
לעשות רצון איש ואיש רצון יריאיו אשר באה"ק
תובב"א גנזי נסתרות אור רב
עמ' נ"ב
רבי
ישראל עד לצוואת רמ"ם מויטבסק
ב"ה עה"ק
צפת תובב"א ה' אלול תקל"ז יום בואי לשלום
מחו"ל לאה"ק תובב"א גמרתי בלבי לרשום איזה
דברים איך יתנהגו אחר אריכות ימי ושנותי בארצנו
הק'. בדעתי וברצוני לחיות פה עה"ק ת"ו ככתוב
וחי בהם אבל פן הס מלתזכיר נגזר עלי וכפר אדמתו
עמו באותו הרגע פן אהיה הס מלהזכיר מאותם שאין
הדעת סובלתם ע"ד מאחז"ל אוירא דא"י מחכים
והחכמה תהיה בעליה אבל פן הס מלהזכיר אהיה
שהדעת לא תסבול אותי ע"כ רושם אני אלו ט'
סעיפים
א
מעת יציאת
נפשי אבקש מהחברא קדישא שעף שעה בדקדוק
בל ימצא גופי בזה העולם בשום אופן בעולם
ב
מלבושים
ילבישו אותי דוקא במלבושים שלי אשר הבאתי אותם
מחו"ל
ג
בל יניחו
אותי בארון
ד
נושאי
המטה בל ידברו שום דבר אפילו ד"ת בשום אופן
לא רק יהרהרו בתשובה באמת ואהיה אז במקום
שאין צדיקים גמורים אפילו יבכולים לעמוד ואזי
אין שטן ואין פגע רע ח"ו
ה
במקום
הקברות בל יניחו אותי על הארץ עם המטה רק ישאו
המטה עמי בידם והמטה ישר למקום קברי בתוך הגולל אבל
לא קרשים ח"ו ישר ע"פ אדמת הקודש
ו
בעת שיסתמו
עיני בהרס שבור כנהוג וכן בעת שיתם בידי
המזלגות יזכירו אז את שם קדשו של מרן הבעש"ט
ז"ל ושם קדשו של אדמו"ר המובהק המגיד ז"ל,
ז
יטבלוני
במקוה כשרה אבל מקוח שקורין "פרישע" דוקא
ח
בל יעשו
אתי הקפות כי תארך הזמן יותר משעה
ט
כל המלבושים
שלי הן של שבת ויו"ט והן של חול וכן ה זופצע"
עם הכפתורים של כסף יתחלקו לעניים דוקא ועתה
אקוה להשי"ת שיאריך ימי ושנותי בטוב ובנעימים
אנס"ו נאום מנחם מנדל בהרב ר' משה
בפנינו
הח"מ עבד אדמו"ר הק' מר"נ נכתב ונחתם ביום ובשנת
הנ"ל ד' אברהם במו"ה אלכסנדר כ"ץ מקאליסק
ונאום הק' ישראל מפאלאצק הק' מעבדי אדמו"ר
מר"נ
גנזי נסתרות
אור הנערב
רבי
אברהם המלאך רוצה בשכנותו
רב ישראל
מפולוצק מנהגו היה לנסוע במדינה ויהי בעברו
דרך העיר פאסטוב בה נגנז רבי אברהם המלאך הלך
להשתטח על קברו הקדוש, בבואו חזרה לאכסניה
שכב במטה ושלח לקרוא את החברה קדישא ואמר להם
"אברהם המלאך בקש אותי כי אהיה שכנו בקבורתו
ואיני יכול להשיב פניו ע"כ הנני מודיע לכם
כי בעור רגעים אחדים אסגור פה את ימי ואתם תגנזו
אותי סמוך לקברו" תיכף כאשר כילה לדבר
את דבריו אסף את רגליו אל המטה ועצם את עיניו
ומסר את נשמתו הקדושה לאלהי הרוחות פשר הסתלקות עמ' יש'